סבון הוא פריט בכל מקום, לא רק בחיי היומיום אלא גם בסחר ובחליפין של סחורות.
סבונים מסחריים יכולים לבוא בצורות וגדלים רבים, אך מיכל סבון דאודורנט מכיל בדרך כלל אחד משני חומרים.

החומר הראשון הוא פלסטיק.

ברוב המקרים, מיכל סבון דאודורנט עשוי מפלסטיק בדרגה מיוחדת.
פלסטיק זה הוא בדרך כלל HDPE או פוליאתילן בצפיפות גבוהה.
HDPE הוא פלסטיק עמיד ולא רעיל שגם הוא זול יחסית לייצור.
HDPE משמש לעתים קרובות לייצור מיכלי מזון, בקבוקים ומיכלים עבור חומרי ניקוי ביתיים וסבון.
סוג זה של פלסטיק זמין במגוון של צבעים וצפיפויות, מה שהופך אותו לבחירה האידיאלית עבור מיכלי סבון דאודורנט.

החומר השני הוא מתכת.

נירוסטה היא לרוב בחירה מצוינת לייצור מחזיק סבון דאודורנט בשל עמידותה בפני קורוזיה וכתמים.
נירוסטה היא גם עמידה וקלה לעיקור, מה שהופך אותה לחומר נהדר לשימוש בחדר האמבטיה.
בנוסף, נירוסטה היא גם הכי מתנגדת להכתמה מסבונים ריחניים, שלעיתים יכולה לגרום להכתמה על מיכלי פלסטיק.

לבסוף, גומי הוא גם חומר נפוץ נוסף המשמש לייצור מחזיקי סבון דאודורנט.
לרוב משתמשים בגומי למכסה של המיכל, העשוי בדרך כלל מפלסטיק או מתכת רכים יותר.
גומי הוא גם חומר מצוין להגנה על שלמות הסבון מכיוון שהוא לא ישרט או ייפגע, תוך שהוא זול יחסית לייצור.

חשוב לציין שלכל החומרים הללו יש את היתרונות והחסרונות שלהם, ולכן חשוב לקחת בחשבון את סוג השימוש שהם יראו.
לדוגמה, למיכל מתכת אורך חיים ארוך בהרבה, אך עשוי להיות יקר יותר ממיכל פלסטיק.
כמו כן, ייתכן שגומי לא יהיה אידיאלי אם המחזיק יראה שימוש רב.
בסופו של דבר, החומר המשמש יהיה תלוי בסוג הסבון בו נעשה שימוש ובצרכים והעדפות של הרוכש.

לסיכום, ישנם שלושה חומרים עיקריים המשמשים בדרך כלל לייצור מיכל סבון דאודורנט: פלסטיק, מתכת וגומי.
לכל חומר יש את היתרונות והחסרונות שלו, אבל בסופו של דבר סוג המיכל שבו נעשה שימוש יהיה תלוי בסוג הסבון שהוא יחזיק ובהעדפות המשתמש.